המאבק לחיים של מירי
11/04/2014 12:25

350 משתתפים בדואתלון כפר אוריה
11/04/2014 12:24

מבצעים מיוחדים לחג
11/04/2014 12:20

פסח של אבירים ונסיכות בקניון BIG FASHION
11/04/2014 12:19

המצה הגדולה של BIG
11/04/2014 12:19

ליסוע בסופרבוס ולשלם בסמארטפון
11/04/2014 12:16

עונת הרחצה בחוף פלמחים
11/04/2014 12:10


זהירות! עבודות הרחבה

01/12/2010 18:21 מאת: אורי בן חיים


השלכות אדירות על האזור. קריית יערים (ממול) והוואדי המתוכנן להרחבה (משמאל). (למטה - לפיתת חנק ליישוב יד השמונה. שטח הבנייה המתוכנן להרחבה (מקווקוו) )

קריית יערים רוצה להפוך לעיר חרדית בת כ-15 אלף איש. במשרד הפנים מקדמים סיפוח שטחי נוף רגישים ממטה יהודה ליישוב החרדי. ביישובי האזור מודאגים מאוד מהפגיעה האפשרית בנוף ובמרקם החברתי.

אחד הנושאים הבוערים ביותר ביישובי מטה יהודה הוא פיתוח ההרחבות. מכיוון שרבים מהתושבים באזור מנהלים אורח חיים חילוני או מסורתי, ויישובים רבים מתפרנסים מתיירות פנים שעיקר התנועה בה נעשה בסופי שבוע, קל להבין מדוע הם נחרדים לגלות את כוונות ההתפשטות מצד יישובים חרדיים.
תהליך "ההתחרדות" שעובר על הבירה ירושלים, מוצא לעצמו אפיקים חדשים באזור. בית שמש מתחרדת במהירות רבה, עד שמוסדות החינוך שבה מסרבים לקלוט תלמידים ממטה יהודה. כעת נשמעים גם קולות של התרחבות מרחיקת לכת מכיוון קריית יערים החרדית.
בחודש שעבר התכנסה ועדת הגבולות של משרד הפנים והחליטה לבדוק את החייאת תכנית המתאר של משרד השיכון, מלפני כמה שנים, המדברת על הרחבת שטח המועצה המקומית החרדית טלז סטון (קרית יערים). בראשות שני המשרדים הממשלתיים עמד בעבר שר הפנים הנוכחי, אלי ישי, המקדם את התכנית.
 
מישיבה למועצה
 
הסיפור של קרית יערים יכול המחיש עד כמה החששות של התושבים ביישובים הסמוכים לה מוצדקים. מדובר בהתיישבות שהחלה את דרכה בשנת 1973, כישיבת המשך לישיבת טלז ההיסטורית, שפעלה בעיר טלז שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19.
ישיבת טלז נחשבה בתקופה שקדמה למלחמת העולם ה-2, לאחת החשובות שבישיבות הליטאיות והוקמה כאנטיתזה לתנועת ההשכלה היהודית. הלימוד בישיבה נעשה בדרך הליטאית המסורתית, תוך היצמדות לחשיבה הגיונית והתרחקות משיטת הפלפול.
נחזור להרי ירושלים. שנתיים לאחר שהחלה הישיבה לפעול, בשנת 1975, הוקמו בסמוך לה מבני מגורים ל-500 אברכים והמתחם זכה לשם "קריית טלז-סטון". השם סטון, נתווסף כאזכור לנדבן היהודי, ארווינג סטון, שתרם כסף לבניית המקום. במהלך הקמת הקמפוס הגדול (שכלל בית מדרש גדול, מבני פנימיות, גן ובריכת שחיה) הופיעו קשיים במימון הפרויקט, שבעקבות זאת לא הושלם מעולם.
במקום הקמפוס המתוכנן, החל להתפתח על הגבעה הנישאה בהרי ירושלים, יישוב עירוני-חרדי, שנהנה מתמיכה בלתי מסויגת של משרדי הממשלה. כך, כבמטה קסם, הפכה הישיבה ליישוב מן המניין במטה יהודה.
שילוב של כוח שתדלני בקרב הפוליטיקאים, דלת פתוחה אצל שרי הפנים והשיכון החרדיים, הקלות משמעותיות מצד הוועדה המחוזית במשרד הפנים, ביקוש רב לדיור זול סמוך ירושלים ושאפתנות בלתי נלאית של גורמים ביישוב הקטן, הביאו את הישיבה הקטנה והפכו אותה בשנת 1992 למועצה מקומית. יש לזכור שגודל היישוב באותה שנה היה דומה לזה של צור הדסה.
לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי נכון לאוקטובר 2010, יש בקריית יערים 3495 תושבים, מהם 2112 בגיל העבודה, 63% מהם אינם שכירים או עצמאיים. מספר המשפחות בנות 4 ילדים ויותר בקרית יערים הוא כפול מהממוצע הארצי ועומד על 5.1% ומספר הילדים המקבלים קצבת ילדים גבוה בשליש מהממוצע הארצי. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎7.3%‏.
 
כביש מריבה
 
קרית יערים שוכנת בצמוד לאבו גוש, על הכביש המקשר בין הכפר הערבי לצומת נווה אילן שעל כביש מספר 1. מצפון לכביש נמצא הערוץ החבוט של נחל יתלה, שיופיו כבר ספג השנה מכה קשה, כשבג"ץ התיר לרכבת ישראל להקים בחלקו המערבי גשר מפלצתי. על קטע נחל זה ומורדותיו, מעוניינים כעת במועצה המקומית טלז סטון, לבנות ולהרחיב את תחום יישובם.
שמואל רוטנברג, המשמש כמזכיר, גזבר ודובר המועצה המקומית טלז סטון, מסביר: "טלז סטון הוא ישוב בעל איכות חיים גבוהה ורבים מבני העדה החרדית, אם מירושלים ואם מבני ברק, מעוניינים להגיע אליו ולגור בו. הישוב מורכב ברובו מאוכלוסיה ממוצא אנגלוסכסי והוא נחשב כליברלי ומתון, יחסית לעדה החרדית, ועל כן יש לו משיכה רבה. הבעיה היא שעתודות השטח שלנו נגמרו וישנה מצוקת דיור בישוב ואנו מחפשים כל דרך אפשרית להתרחב".
רוטנברג טוען כי לפני שנים ספורות בדק משרד השיכון את היתכנות הבניה בוואדי שמצפון לישוב וועדת גבולות של משרד השיכון אישרה את התכנית להרחבתו. התכנית מחייבת גם את אישורו של משרד הפנים אלא שאישור כזה לא ניתן עד עתה. כעת מבקשים בישוב החרדי לעורר את התכנית המוקפאת ולהביא אותה ליידי סיומה ויישומה.
כאמור, בחודש שעבר התכנסה ועדת הגבולות לדון בנושא. לדברי רוטנברג, הוחלט בוועדה להמשיך ולבדוק את רעיון יישום תכנית המתאר הישנה של משרד השיכון ולקבל תוך מספר חודשים החלטה סופית. "כרגע חלק מהקרקעות שעליהם מיועדת להתבצע הבניה, הן קרקעות פרטיות של תושבי אבו גוש", הוא מסביר, "וחלק גדול מאד מהן הן אדמות מינהל. הישוב מונה כיום 1000 יחידות דיור ויש לנו כוונה להוסיף עוד 1500 יחידות נוספות שכולן בבניה רוויה וצפופה".
אחד הגורמים שאיתם מתמודד היישוב הוא החשש לגורלו של הכביש הסמוך. תושבים מיישובים אלה ויישובים נוספים בגב ההר הביעו התנגדות עזה שהכביש יעבור במרכזו של יישוב חרדי, שתושביו עשויים לדרוש בעתיד את הקפאת הנסיעה בו בימי שבת וחג.
לדברי רוטנברג גם עניין הכביש המיועד לחצות את הישוב נדון כבר בועדת הגבולות ונמצא לו פתרון. "בדקנו את זה עם רב הישוב", הוא מנסה להרגיע, "ונמצא לכך פתרון הילכתי. אנחנו מתכוונים לחפור מנהרה מתחת לכביש ולקשר
בין שני צידי הישוב".
המנהרה, טוען רוטנברג, תאפשר את השארת הכביש פתוח גם בשבתות ולמעשה הכביש לא יהווה חלק מהישוב. "טלז סטון הוא ישוב עירוני המספק שירותים לכלל האוכלוסייה באזור. יש לנו פה מרכז להתפתחות הילד, מרכז בית לקשיש ובית כנסת המשמשים ישובים נוספים באזור. יש לנו יחסים טובים ופלורליסטים עם תושבי האזור ואין לנו ספק, שגם לאחר התרחבות הישוב, נוכל להמשיך ולקיים מארג חיים משולב ומשתף עם שאר התושבים באזור, כמו שזה היה גם עד היום".
 
 
 
מודאגים מאוד
 
מרכז המשק של יד השמונה, דניאל רונן, לא מתרשם מניסיונות ההרגעה של רוטנברג. "טלז סטון רוצה להפוך לעיר חרדית בת 10-15 אלף תושבים", הוא אומר, "ההשלכות על האזור הן אדירות וגם עם הפתרון המוצע לעניין הכביש, הנושא מאד רגיש".
לדברי רונן הישובים הסובבים את טלז סטון נסמכים על תעסוקה בתחום התיירות והדבר יפגע במרקם זה. "כל הישובים מסביב מתבססים על תיירות ואירועים כמו נווה אילן, יד השמונה, שורש, אבו גוש, מעלה החמישה, קרית ענבים וצובה. יש הפריה הדדית ותנועה קבועה של תיירים בין הישובים האלה והציר הזה עומד בדיוק במרכז התנועה הזו".
רונן מונה מספר טעמים שעשויים על פי דעתו לפגוע במרקם האזורי: "בניה רוויה אינה השפה של האזור. הכל פה זה ישובים כפריים ויש משמעת מאד גדולה לחזות ולנוף שהאזור מציג למבקריו. דבר נוסף הוא אופי היחסים בין הישוב לסביבתו. כרגע בסך הכל היחסים בסדר, אבל אוכלוסיה המיועדת להגיע לעיר חרדית עם בניה צפופה היא אוכלוסיה יותר חרדית ופחות פלורליסטית מהאוכלוסייה המתגוררת כיום בטלז סטון. כל רשויות התכנון, החל מתמ"א 35 וכלה בתמ"מ 30/1, מדברות על ליבה שמורה ועל ריאה ירוקה הכוללת את העלייה לירושלים ואת הקטע שבין תל אביב לבית שמש ולירושלים. עלינו מסתכלים בזכוכית מגדלת ולא נותנים לנו בוועדה המחוזית לזוז סנטימטר מהתכנית וכל בקשה לתכנון נבדקת בשבע עיניים כדי לא לפגיע בנוף. זו איפה ואיפה מצד רשויות התכנון. אם הם יאשרו, ייגרם הרס לטבע ולכל האזור של נחל יתלה, אזור המיועד להיות מפותח כפארק".
ויש עוד צד להתנגדות העזה של היישוב יד השמונה, שבו מתגוררת קהילה יהודית משיחית: "מכל האוכלוסייה הישראלית, אנו זוכים לרדיפה והתנכלות רק מצד החרדים. קיים אפילו צו הרחקה מהמשטרה לקבוצת חרדים שחלקה גם מקרית יערים. כרגע יחסי השכנות טובים, אבל יש חריקות, בנסיעות בקו האוטובוס המשותף לישובים לא נותנים לבחורות לשבת ליד בחורים ודברים נוספים מסוג זה. אנחנו חוששים שכשהיישוב יהפוך לעיר והאוכלוסייה תהיה מתירנית פחות, ההתנכלויות האלה יגברו".
לדברי רונן, התכנון העתידי של הישוב לוקה בחוסר התחשבות משווע. "למשל אחת מהכניסות המיועדות לעיר העתידית טלז סטון, עוברת בתוך הישוב יד השמונה, הגדר של טלז סטון תיגע פיזית בגדר של יד השמונה, המרחק בין ביתי ששוכן היום מול הנוף הפראי של הרי יהודה, לבין חלונו של שכני החדש מטלז סטון, יהיה מרחק של מטרים ספורים בלבד והישוב החרדי מתוכנן להקיף את יד השמונה מצפון ולהגיע אפילו עד הגן התנכי שלנו. אם היו מתכננים למשל להקים מול בתינו את הפארקים או שטחים ציבוריים וירוקים של הישוב זה עוד היה מילא, אבל אם אנחנו נהיה צמודים לשכונות המוניות ומאוכלסות בצפיפות, זה יכול לגרום חיכוך והפרעה".
ביד השמונה עומדים בקשר הדוק עם ראשי המועצה האזורית מטה יהודה במטרה לטרפד את התכנית. "ויזל (ראש המועצה הקודם, אב"ח) היה מאד נחרץ נגד התכנית", מספר רונן, "לפני כתשע שנים, אלי ישי קידם את התכנית והקים צוות היגוי מטעם משרד השיכון, אך עזב את המשרד לפני שהתכנית אושרה ובוצעה. כיום הוא שוב בעמדת השפעה ושוב הוא מבקש לקדם את התכנית. אלי ישי מבקש להחליט לבד על הנושאים האלו, הצוות המקצועי שלו במשרד המליץ לו להקים ועדה שתבחן את הנושא אבל מבחינתו הוועדה הזו היא רק עלה תאנה, הוא כבר החליט בינו לבין עצמו שהוא הולך לבצע את התכנית".
רונן אומר כי כיום האזור הוא שעטנז מעניין ומפרה של סוגי אוכלוסיות. "יש פה הכל, מוסלמים, נוצרים, יהודים, חרדים, מושבים, קיבוצים. לנו וגם לאחרים אין יותר מדי אלטרנטיבות להתפתחות. לתקוע עיר חרדית בסדר גודל כזה, זו הפרה של האיזון העדין שיש פה ואין לנו ספק שאסור שהתכנית תאושר".
מהמועצה האזורית מטה יהודה נמסר: "משרד הפנים מקיים שלוש וועדות גבולות לבחינת שטחה המוניציפאלי של מטה יהודה: באזור ירושלים, בית שמש וטלז סטון. המועצה מתנגדת, באופן גורף,  להעברת שטחים שבתחום אחריותה לרשות מוניציפאלית אחרת. המועצה פועלת בצורה מקצועית ונחושה על מנת לשמור על זכויותיה, ופועלת מול ועדות הגבולות ומול משרדי הממשלה כדי למנוע העברת קרקעות ממטה יהודה".
משרד הפנים מסר בתגובה: "עקב בקשת הרשויות המקומיות, הוקמה ועדת החקירה לגבולות קריית יערים ומטה יהודה. הועדה טרם סיימה את עבודתה. השר יגבש את עמדתו לאחר קבלת המלצות הוועדה".
  


 הוספת תגובה          הדפסת כתבה      שליחת כתבה לחבר    





תגובות:



כל הזכויות שמורות 2009©

הקמת פורטל וקידום אתרים בגוגל
מסחר אלקטרוני